ד"ר עוזי פז

את אבי משה-סגל הכרתי כסטודנט במכללת בית ברל.

כל שנה, כשהייתי מלמד על תופעת הצניפות הייתי עוצר ומספר לכאורה סיפור שלא שייך לעניין:

בביצות החולה חי מכרסם – נברן המים – שמעולם לא נמצא חי.

העדויות היחידות על קיומו היו בצניפות של תנשמות שתכולתן נבדקה על יד ד"ר מנחם דור.

מכון הטבע אותו ניהלתי נקרא על שמו של מנחם דור.

שלט מציין זאת בכניסה למכון.

לפני שהזכרתי את שמו של דור, ואחרי שהזכרתי את סיפור נברן המים, נהגתי לעצור ולשאול:

"אגב על שם מי נקרא המכון"?

לימדתי במכון במשך כ- 20 שנה. כל שנה לפחות 2 כיתות, כ -1,000 סטדנטים.

כל אחד מהם נכנס למכון כ- 30 פעם.

איש, מעולם, לא ידע את התשובה.

היה חריג אחד:

אבי משה-סגל.

הצטערתי שהפסיק את לימודיו בטרם השלימם.

נפגשנו אחר כך פעמים אחדות.

לקחתי אותו להדריך (בשרונה) חוג טיולים של חברי ילדות שלי.

העובדה שלקחתי אותו גם פעם שנייה (בעקבות קו 70), ועוד פעם – "העמק הוא חלום" מדברת בעד עצמה.

ועל זה נאמר: "עלה התלמיד על רבו".