בעמק יזרעאל רוצים להנציח

 את ברוך קטינקא, שיצר את הקרון האווירי ברכבת העמק/אלי אשכנזי

תמונה: מסילת רכבת העמק - ירון קמינסקי
תמונה: מסילת רכבת העמק – ירון קמינסקי

פורסם ב – 09:23 11/12/09 ב”הארץ” ONLINE

בעמק יזרעאל רוצים להנציח את ברוך קטינקא, שיצר את הקרון האווירי ברכבת העמק
מאת אלי אשכנזי
מנהלת אתר הרכבת בעמק יזרעאל שואפת להנציח את המהנדס הגאון ברוך קטינקא, שיצר את הקרון ההיסטורי ב-1909
תמונה: מסילת רכבת העמק – ירון קמינסקי
שלד מחליד של קרון משא, שגלגליו נבזזו על ידי שודדי מתכות, ניצב מכוסה עשבים בשולי תחנת הרכבת העות’מאנית בכפר יהושע בעמק יזרעאל. תמי בר-יוסף, מנהלת האתר מטעם המועצה לשימור אתרים, טיפסה על הברזלים החלודים. “לקרון דומה יוצמד מנוע של מטוס והוא ידהר על המסילה”, הפליגה בדמיונה. אם היוזמה שהיא מתחילה לקדם בימים אלו תצליח לבסוף, יהפוך קרון זה או דומה לו מזכרת לפרק יוצא דופן ומסעיר שהתרחש לפני יותר מ-90 שנים על מסילת רכבת העמק.
הקרון האווירי ויוזמיוכלאיים – קרון משא ועליו מנוע של מטוס בעל 160 כוחות סוס לעומת עשירית, כבדרך שגרה. זאת, על פי בקשת טייסי קרב גרמנים שהיו מוצבים במרחביה וביקשו ממנו למצוא להם דרך להגיע לחיפה במהירות.
קטינקא, או כפי שאבי-משה סגל, אוצר מוזיאון חיל האוויר בחצרים, מכנה אותו בהערצה “אינדיאנה” קטינקא, נולד ב-1887 בביאליסטוק והוסמך בגרמניה למהנדס מכונות וחשמל. ב-1908 הגיע לארץ ישראל ועבד כמהנדס בבית החרושת “עתיד” (לימים “שמן”) בחיפה. לאחר מכן מונה למהנדס ומפקח טכני ראשי במסילת הרכבת החיג’אזית בארץ.
“כבר בגיל שלוש הפך מטרייה לרובה”, אומרת בר-יוסף בהערצה וממשיכה, “בגיל שש בנה תחנת רוח ותחנת קיטור ולימים הוזמן לבנות חדר סודי לאהרון אהרונסון. הוא היה סוג של ליאונרדו דה-וינצ’י”. לימים היה ממקימי אגודת המהנדסים בארץ, בין המהנדסים שעבדו בתוכנית החשמל של פנחס רוטנברג, מבוני המלונות “ימק”א” ו”פאלאס” בירושלים, מפעלי מים, שדות תעופה בריטיים ופעיל ב”הגנה”.
לדברי חן מלינג, סגן מנהל מוזיאון הרכבת, “הדרגה הבכירה שאליה הגיע ברכבת כיהודי בשירות העות’מאנים היא דבר יוצא דופן”. אבל עבור בר-יוסף, סגל, מלינג וקבוצה מצומצמת של חובבי רכבות והיסטוריה של ארץ ישראל, בניית הקרון-אווירון היא השיא של מעשיו, המצאה שמאפיינת יותר מכל את היוזמה והמחשבה פורצת הדרך שלו.
מנהל הרכבת לא אהב את ההמצאה שהצליחה להביא את הקרון למהירות של כ-100 קמ”ש במקום מהירות ממוצעת של כ-30 קמ”ש, ובעת ביקור בעפולה כעבור כשבועיים, כשקטינקא שמח להסיעו לחיפה בקרון המהיר, הוא כתב איך המנהל “גידף אותי על עצלותי ושאל כיצד יכול אדם לעשות מפלצת כזו. עניתי לו שעשיתי זאת בשביל הטייסים וכי הם מרוצים. אף הטייס שעמד לידי הילל את הקרונוע האווירי, אך המנהל בשלו. הוא אמר ששם הקרון יהיה מעתה “עצלות קטינקא” (“קטינקס פאולהייט”) ואמנם נשאר השם הזה בקיצורו הטורקי “קטינקא פאולה”.
קטינקא דווקא נהנה מהמצאתו, כפי שכתב בספרו מ”אז ועד הנה”: “זכותי עמדה לי ובכל פעם שהייתי זקוק לנסיעה מהירה ודחופה הייתי מצלצל לטייסים והם היו מעמידים לרשותי את הקרונוע וטייס. כך העברתי לעתים קרובות רבים מידידי, מעפולה לחיפה וחזרה”. לדברי מלינג “ידוע על ניסיונות מסחריים להפעיל רכבות בעזרת מנועי מטוסים בגרמניה ובבריטניה, בתקופה הסמוכה לכך. לא הצלחנו למצוא קשר בין הדברים. בכל מקרה זה היה רעיון פורץ דרך”. אגב, מלינג לא האמין בתחילה כי קטינקא בנה מספר קרונות דומים, כפי שכתב, אבל לאחר בדיקות שערך התברר לו כי אכן כך היה.
“זה סיפור מדהים”, אומר סגל, “הוא מסמל ומספר את המעבר מהקיים לדבר הבא, מהמסורתי אל הקדמה. הוא גם מסמל את הקשר המיוחד שהיה בין הטייסות הגרמניות ליישוב היהודי. זה מעניין – 20 שנים לפני השואה, שש טייסות גרמניות (טייסות 305-300) בוחרות להיות ליד יישובים יהודיים ולקשור אתם קשרים הדוקים, עד כדי כך שפעם אחת תקפו כפר ערבי שהפריע למרחביה”.
בקרוב מתכוונים בר-יוסף וסגל לפנות לגופים שונים ובהם חיל האוויר, המועצה לשימור אתרים, איגוד חובבי תעופה, מהנדסי תעופה, הטכניון, שגרירות גרמניה ולנותני חסויות, במטרה לשחזר קטע קטן מאותה נסיעה היסטורית, בשאיפה לשלב אותו באירועי 100 שנות ההתיישבות היהודית בעמק יזרעאל שיתקיימו בשנה הבאה. “זה יכול להיות דבר מדהים שיפאר וישמר את מעשיו של קטינקא ויספר את סיפורה של הרכבת ותחנת כפר יהושע”, אומרת בר-יוסף.

השארת תגובה