ממלכה של רפתנים ממזרח לעיר הגדולה ולשרונה הטמפלרית
עם נחלת יצחק מראשיתה – ממלכה של רפתנים ממזרח לעיר הגדולה ולשרונה הטמפלרית
רבים אינם יודעים ששכונת נחלת-יצחק, ממזרח לנתיבי איילון, בין הסיטי של תל-אביב, לבין מרכז גבעתיים, הייתה פעם, לפני קרוב לתשעים שנה, מועצה מקומית עצמאית, מרוחקת מהעיר תל-אביב ושרויה בהתמודדות מתמדת בין תושביה, שעלו לארץ מהעיר קובנה שבליטא, לבין שכניהם הקרובים, תושביה הגרמנים הטמפלרים של המושבה שרונה ( 1871).
נחלת-יצחק נקראה כך למען הנצחת זכרו של הרב יצחק אלחנן ספקטור, רבה הנערץ של קהילת העיר קובנה, שממנה באו המתיישבים במקום, שמעולם לא זכה להגיע לארץ-ישראל. השם נחלת-יצחק, נגזר מספרו "נחל יצחק". לקריאה נוספת על הרב – ויקיפדיה.
נחלת-יצחק נוסדה בשנת 1925 ביוזמתו של יוסף זימן, אשר פעל מליטא להקמת ישוב חקלאי עם "משק עזר" בארץ-ישראל , עסק ברכישת האדמות, אדמות "שומרה" מבעליהן הערבים, ריכז את הטיפול בעליית רוכשי הנחלות לארץ ועמד במשך שנים רבות בראש הועד המקומי. דמותו של יוסף זימן ז"ל, היא הדומיננטית מבין אנשי נחלת-יצחק. לקריאה נוספת אודות – יוסף זימן ז"ל.
זימן אף הותיר אחריו ספרון זיכרונות, שבו מקופל סיפורה של נחלת-יצחק "שלו", מנקודת מבטו של מנהיג הציבור: עם נחלת יצחק מראשיתה: פרשת הוסד השכונה נחלת יצחק ליד תל אביב, על שם רבי יצחק אלחנן מקובנה / זכרונות אחד המיסדים תל אביב: הוצאת ספרית ראשונים (דוד תדהר ), תש"ז.
בנחלת-יצחק, שכיום מהווה רובע בורגני מבוקש במזרחה של תל-אביב, צצו כ-"פטריות אחרי הגשם" לפחות 37 רפתות, אשר בתקופת פעולתן, סיפקו חלק ניכר מתצרוכת החלב של הארץ כולה! בנוסף לענף החלב, על תוצרי הלוואי שלו, התבססו בנחלת-יצחק, הרחוקה מהעיר ונפרדת ממנה מוניציפלית, מפעלי תעשייה מגוונים: "יצהר", הבורג", "בלום" (לשיניים תותבות) ונוספים.
מסירותם הציונית של התושבים, שחיו בספר העירוני והיו נתונים למתקפות של שכניהם הערבים במיוחד בשנים הקשות של "המרד הערבי" בין 1936 – 1939 והבידוד היחסי שלהם, הפכו את נחלת-יצחק למקום מסתור מועדף על ארגון "ההגנה" לפעילות חתרתית וגם למוקד מחתרתי לייצור נשק ותחמושת, שלאחר קום המדינה התמסד -התעשייה הצבאית במרחב זה המשיכה להתפתח בשני מפעלים לצד השכונה וגם לזהם את הקרקע ואת מי התהום העיליים.
לסדרה זו של מפגעים סביבתיים, התווסף החל מתחילת שנות השלושים בית הקברות בנחלת-יצחק, שנפתח כבית עלמין עירוני חדש לעיר תל-אביב במקום בית קברות "טרומפלדור" שהתמלא והוקף בבניינים. למעשה נעשתה נחלת-יצחק לסוג של "נימב"י" – כל אותם המפגעים הסביבתיים, שהעיר תל-אביב לא רצתה, או לא הייתה יכולה להכיל בתחומה, מצאו את מקומם ופעלו איכשהו בתחומי נחלת-יצחק …!
מרתק ומוזר נשמע לנו היום, סיפור המאבק והעיקש שניהל ועד נחלת-יצחק בראשותו של יוסף זימן מול השכנים הגרמנים הטמפלרים משרונה, ששכנה במרומי רכס הכורכר, ממערב לנחל האיילון ("מוסררה") וחלשה על זכויות השימוש במעבר היחיד, שהיה בעייתי במיוחד בהצפות החורף של נחל האיילון, שהיה עולה על גדותיו ומציף את סביבותיו.
כאשר אנו נוסעים היום וחוצים בלי למצמץ את הגשר מעל נתיבי האיילון ברחוב יהודה ונוח מוזס, ראוי שנדע כי על עצם האפשרות לעבור יומיומית את נהר הקדומים עטור הצמחייה העבותה, ששפע כאן באותם ימים, התנהלה התגוששות עזה, בין יהודים ציונים קשי עורף לבין גרמנים טמפלרים, שיחסיהם עם שכניהם היהודים התאפיינו ב-"כבדהו וחשדהו" שנבע גם מתחרות כלכלית קשה בשווקים בין שתי האוכלוסיות וגם ממתחים נוספים, על רקע לאומי, שהתעצמו בשנים שלאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה והגיעו לשיאם בימי מלחמת העולם השנייה.
העימות בין נחלת-יצחק לבין שרונה הוכרע ותם ב"נצחונה" המלא של נחלת-יצחק, כאשר תושבי שרונה גו רשו מהארץ לאוסטרליה על-ידי השלטונות הבריטיים בעיצומה של המלחמה. אחרוני תושבי שרונה עזבו את הארץ לאוסטרליה ולגרמניה, לאחר חיסול מנהיגם, גוטהילף ואגנר בידי חוליית מתנקשים של "ההגנה" במרס ;1946. אדמות שרונה נמכרו לקק"ל בשנת 1947 והיו למרכז שלטוני וצבאי ולחלק מה"סיטי" של העיר תל-אביב.
כיום, כשאין עוד רפתות במרחב העירוני, זה למעלה מחמישים שנה מאז סגירתן והוצאתן מסביבה זו – לא רפתות של יהודים ציונים ממצוא ליטאי בנחלת-יצחק ולא רפתות של גרמנים טמפלרים מבאדן-וירטמברג בשרונה, אפשר אולי להתרפק במתיקות נוסטלגית על זכר אותם ימים,
אך בד בבד, ראוי לדעת על הקשיים המרובים שחוו אבותינו, מתיישבי נחלת-יצחק הראשונים, חלוצים מזן אחר בעת הנחת היסודות לחיינו כאן.
הפוסט הזה מוקדש בהוקרה לחברי היקר יצחק זימן, בנו של מייסד נחלת-יצחק, יוסף זימן המנוח ואיש רב פעלים בעצמו.
יצחק זימן, בן 95 פלוס, איש חכם, חריף ובעל חוש הומור משובח, אהוב מאוד על מטיילי ומספק להם "הצצה" מיוחדת במינה לעולמם של חלוצים ומייסדים במרחב העירוני שבו אנו חיים ופועלים.
השארת תגובה